הראל חב' לביטוח בע"מ נ' אל אבו גרבייב - פסקדין

פסק דין

העובדות

זוהי תביעת שיבוב בגין נזקי רכוש בתאונת דרכים. אין מחלוקת על כך שהתאונה ארעה בכיכר בסמוך למעונות האוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים.

הנהג ברכב המבוטח על ידי התובעת (להלן: הרכב המבוטח) העיד כי היה בדרכו להשתלב במעגל התנועה והואר עצר בשל פקק תנועה. רכב הנתבע הגיע מאחוריו במהירות גבוהה, לא הצליח להשתלב בכיכר ועלה על הכיכר, ופגע בו באיזור הדלת והפגוש השמאלי הקדמי. העד הוסיף וסיפר כי הנתבע נסע מהמקום לכיוון הכפר ואדי ג'וז, והוא עצמו נסע אחריו. על מנת שלא להיקלע לסכנה הוא הפסיק את המרדף והסתפק במספר הרכב.

הנתבע טען כי נסע מסביב לכיכר כשהרכב המבוטח חנה, שניים מגלגליו על המדרכה. הוא יצא מהחניה במהירות ופגע בצד ימין של רכב הנתבע. הנתבע הזיז את רכבו ואז פגע בו הרכב המבוטח פעם נוספת, מעל הכנף הימנית. לדברי הנתבע היה פקק במקום ונהגים אחרים ביקשו מהם לזוז, הם סיכמו להחליף פרטים אחרי הכיכר אולם הנהג ברכב המבוטח התקדם וברח.

דיון והכרעה

החלטתי להעדיף את גירסת התובעת על פני גירסת הנתבע מנימוקים אלו:

1.הוגשו צילומים של הפגיעות בשני כלי הרכב. בשני המקרים נראות פגיעות קעורות המעידות על כך שדופן הרכב נמחצה פנימה. אל מול שקע אמור להיראות חלק הרכב שגרם לו, כגון פינה של הרכב האחר, אולם במקרה זה אין צילום של חלק המתאים לפגיעה ברכב האחר. גם התיאורים המילוליים בעדויות אינם מתארים פגיעה כזו: נהג הרכב המבוטח העיד כי אינו זוכר היכן נפגע רכבו של הנתבע (פרוטוקול עמ' 3 שורות 13, 14), והנתבע נשאל כיצד ישנם סימני שפשוף דוקא בדלת הרכב המבוטח, ולא ידע להשיב (פרוטוקול עמ' 5 שורות 25, 26).

המסקנה העולה מן הצילומים ומהעדר הסבר בעדויות היא ששני הנזקים הנראים בצילומים אינם תוצאה של אותה תאונה.

צילומי הרכב המבוטח נעשו בסמוך לאחר אירוע התאונה, במסגרת הכנת חוות דעת השמאי. הם כוללים מבט רחב על הרכב, כולל מספר הרישוי שלו.

לעומתם, צילומי הרכב הנתבע אינם מראים את מספר הרישוי של הרכב ואף לא את הרכב כולו. מן הצילומים לא ניתן כלל ללמוד על איזה רכב מאיזה דגם מדובר. הנתבע טען כי צילם את הרכב ביום התאונה, אולם על הצילומים עצמם אין סימני זיהוי ואין ראיה אובייקטיבית הקושרת בין הרכב המצולם לבין אירוע התאונה מבחינת זהות הרכב המעורב, התאריך, וכדומה.

בנסיבות אלו יש להעדיף את הצילומים המזוהים מטעם התובעת על פני הצילומים שנסיבותיהם אינן ברורות שהציג הנתבע.

2.נהג הרכב המבוטח יזם והגיש תביעה נגד חברת הביטוח שלו. הנתבע לא הגיש תביעה, לטענתו כיון שלא היו לו מספר ופרטי הרכב האחר. אולם גם לאחר שנתבע לא הגיש תביעה שכנגד ויש בכך כדי להצביע על כך שאף הוא סבר שהוא האחראי לתאונה. זאת על אף שרכבו לא היה מבוטח ולא היה מי שישלם לו את הוצאותיו.

3.אין מחלוקת על כך שבמועד התאונה נהג ללא ביטוח חובה. מעבר לאיסור ולחומרה הרבה שבעצם המעשה, יש בכך כדי להעיד על זלזול של הנתבע בחוקי התעבורה, ולתמוך באפשרות שהנתבע הוא שמיהר להיעלם ממקום התאונה על מנת למנוע בירור שיביא לגילוי העבירה שנעברה על ידו.

נוכח כל האמור אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 8,233 ₪ נכון ליום הגשת התביעה. בנוסף ישא הנתבע בהוצאות התובעת בפועל וכן בשכ"ט

עו"ד בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ. הסכום ישולם תוך 30 יום וישא הצמדה וריבית כדין עד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ט אב תש"ע, 09 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: